איך בוחרים אנשי מקצוע לספר? שש השאלות ששואלים לפני שסוגרים
כתבתם ספר. עכשיו אומרים לכם שצריך עורכת, ומגיהה, ומעצבת, ואולי מאייר, ובסוף גם בית דפוס. אתם מקבלים שלושה שמות מחברה שהוציאה ספר, עוד שם מקבוצת פייסבוק, ושני מספרי טלפון ממישהו שלא זכר למה הוא המליץ. אחד מבקש סכום, אחד מבקש סכום אחר לגמרי, ואין לכם שום דרך לדעת מי מהם צודק.
זה לא כישלון שלכם. זו פשוט פעם ראשונה. אף אחד לא מגייס צוות הפקה לספר מספיק פעמים כדי להיות טוב בזה.
מה שכן אפשר לעשות: להחליף את השאלה. במקום לשאול "מי הטוב ביותר", שאלה שאין לכם שום כלים לענות עליה, לשאול "האם ההתקשרות הזאת מוגנת". על השאלה הזאת אתם בהחלט יכולים לענות, וזה מה שהפוסט הזה עושה.
מי בעצם צריך לעבוד על הספר שלכם
התפקידים משתנים לפי סוג הספר, אבל בפרוזה המבנה הבסיסי כמעט תמיד זהה:
עריכת תוכן (נקראת גם עריכה ספרותית) מטפלת בספר עצמו: מה עובד, מה מיותר, איפה הקורא מאבד עניין. זה התפקיד שמשנה את הטקסט.
עריכה לשונית מטפלת בעברית: תחביר, אוצר מילים, עקביות.
הגהה היא הסינון האחרון, אחרי שהטקסט נעול. היא תופסת שגיאות כתיב, פיסוק וטעויות הקלדה.
עיצוב ועימוד הופכים את קובץ הטקסט לספר: גודל, פונט, מרווחים, פתיחות פרקים, מספור, כריכה.
בית דפוס מדפיס וכורך.
לא כל ספר צריך את כל התפקידים, ולפעמים אדם אחד ממלא שניים. אבל שווה שתדעו מה אתם לא קונים: עורכת לשון לא תגיד לכם שהפרק החמישי מיותר, ומגיהה לא תתקן עברית עקומה. אם ביקשתם הגהה וקיבלתם רק הגהה, זה לא קיצור דרך שעבד, זה פשוט מה שהזמנתם.
על הסדר המלא של כל השלבים, מהכתיבה ועד הדפוס, כתבתי בנפרד: איך מוציאים ספר לאור בהוצאה עצמית, כל השלבים לפי הסדר.
שש השאלות ששואלים כל ספק לפני שסוגרים
את השאלות האלה אפשר לשאול בהודעה אחת. התשובות, ובעיקר האופן שבו הן מגיעות, יספרו לכם יותר מכל תיק עבודות.
1. תוך כמה זמן אתם עונים?
לא כמה זמן תיקח העבודה, אלא כמה זמן לוקח לקבל תשובה להודעה. זה נראה טכני, והוא התפקיד הראשי של השאלה: ספק שלוקח לו שבועיים לענות לפני שיש התקשרות יענה אותו דבר באמצע הפרויקט, כשתהיה לכם שאלה דחופה לפני דפוס. שלושה ימי עסקים זה סטנדרט סביר.
2. אני אקבל הצעה כתובה לפני שמתחילים?
זו השאלה החשובה ביותר בפוסט הזה. הצעה כתובה היא לא פורמליות ולא חוסר אמון. היא המקום שבו מתברר שהבנתם שני דברים שונים מאותה שיחה. בכל פעם שעבודה על ספר הסתבכה, כמעט תמיד מה שחסר היה מסמך שאומר מה נכנס ומה לא.
הצעה כתובה צריכה לכלול: מה בדיוק התוצר, מה המחיר, מה לוח הזמנים, וכמה סבבי תיקונים כלולים.
3. מה כלול, ומה כבר נחשב סבב נוסף?
"סבב תיקונים" הוא ביטוי שכל צד מבין אחרת. שלושה תיקוני פיסוק בטלפון הם לא סבב. רשימה של ארבעים הערות בקובץ היא סבב. בקשה להחליף פונט בכל הספר אחרי שהעימוד נסגר היא לא סבב, היא עבודה מחדש.
בקשו מספר. שני סבבים, שלושה סבבים, ומה המחיר לסבב מעבר לזה. מספר כתוב מראש חוסך את השיחה הלא נעימה בדיוק ברגע שבו אתם הכי לחוצים.
4. מי שומר על כתב היד?
הספר שלכם הוא קובץ שעובר בין אנשים, ואתם שולחים אותו למישהו שלא פגשתם. שאלה אחת על סודיות מספיקה. לא צריך חוזה מורכב, צריך שהספק יבין שהטקסט הזה לא עובר לשום מקום אחר, ושאתם יודעים שהוא מבין.
5. מה קורה אם לא אהיה מרוצה?
התשובה הנכונה היא לא "זה לא יקרה". התשובה הנכונה היא נוהל: נדבר, תראו לי מה לא עובד, נתקן את זה ככה. ספק מקצועי שמע את השאלה הזאת קודם ויש לו עליה תשובה מוכנה.
6. איך זה מתחבר למה שבא אחרי?
הגהה שמגיעה אחרי שהספר עומד כבר עולה יותר, כי כל תיקון מזיז שורות ועמודים. עיצוב כריכה בלי עובי השדרה הסופי אינו קובץ דפוס. שאלו את הספק מה הוא צריך מהשלב שלפניו, ומה השלב שאחריו יצטרך ממנו. ספק שיודע לענות על זה חוסך לכם כסף בלי לעשות כלום.
שתי תשובות ששוות עצירה
"נסתדר, אל תדאגי." זה נשמע חם, והוא אומר שאין מסמך. בלי מסמך, מה שיקרה בעוד חודשיים ייקבע לפי מי זוכר טוב יותר.
מחיר שנופל בהרבה מכל השאר. לפעמים זה ספק שבתחילת הדרך ועושה עבודה מצוינת, וזו הזדמנות אמיתית. לפעמים זה מחיר על היקף אחר לגמרי מזה שחשבתם. ההפרש עצמו אינו בעיה, אבל הוא כן שאלה: מה אני מקבלת פחות, ומה אני מקבלת יותר.
על מה לבדוק אצל מעצבת ספציפית, ובמה תיק עבודות אומר יותר מהמלצה, כתבתי כאן: איך בוחרים מעצבת לספר. ועל השלב שבו הספר עובר לדפוס, שיש לו שפה משלו: איך עובדים מול בית דפוס.
באיזה סדר מגייסים אותם
הכלל פשוט: מגייסים לפי הסדר שבו הם עובדים, ולא את כולם ביחד.
עריכת תוכן ראשונה, כי היא עשויה לשנות את הטקסט. אחריה עריכה לשונית. אחריה עימוד. הגהה אחרי שהטקסט נעול, ועוד סבב אחד קצר אחרי העימוד, על הקובץ המעומד. כריכה אפשר להתחיל במקביל, אבל לסגור רק כשיודעים את מספר העמודים הסופי, כי הוא זה שקובע את עובי השדרה. בית דפוס אחרון, ועם קובץ סגור.
לגייס את כולם מראש נראה יעיל, ובפועל הוא נועל אותכם לתאריכים שהספר עוד לא מוכן להם.
ואיפה מוצאים אותם
כאן נגמרות ההמלצות ומתחילה העבודה האמיתית, כי שאלה אחת נשארת פתוחה: איך יודעים שהשם שקיבלתם עומד בשש השאלות האלה בכלל, לפני שאתם משקיעים שבוע בלברר.
בדיוק בשביל זה בניתי את נבחרת הפינצטה בקפיטל. זה לוח אנשי מקצוע מסודר לפי שלבי ההפקה של ספר, ובוחרים ממנו את השלב שבו הספר נמצא עכשיו. מה שחשוב בו לעניין הפוסט הזה הוא לא השמות אלא התנאים: כל מי שנמצא שם התחייב למענה תוך שלושה ימי עסקים, להצעה כתובה לפני שמתחילים, לסודיות על כתב היד ולטיפול בתלונה אם תהיה. הפנייה היא ישירה לספק, וההתקשרות היא ביניכם.
במילים אחרות, שלוש מתוך שש השאלות כבר נענו לפני שפתחתם את ההודעה. את שלוש הנותרות תשאלו בעצמכם, וזה בדיוק מה שאתם צריכים לעשות.
הדבר שחוזר בכל השאלות
שש השאלות נראות שונות, ובעצם הן אותה שאלה: האם אני יודעת מה הולך לקרות.
הפחד שאני שומעת בשיחה ראשונה כמעט תמיד אינו המחיר. הוא אי-הידיעה. מחיר אפשר להחליט עליו, אבל אי אפשר להחליט על משהו שאף אחד לא הסביר. וכשיש מסמך שאומר מה נכנס, מתי, ומה קורה אם לא, אתם חוזרים להיות מי שמחליט על הספר הזה, וזה גם מה שהוא צריך להיות.
הספר נשאר שלכם. אנשי המקצוע עובדים בשבילו, לא עליו.
אם אתם באמצע הבירורים האלה עכשיו ולא בטוחים מי התפקיד הבא שאתם צריכים, אפשר לדבר. חצי שעה של שאלות לפעמים חוסכת חודש של ניחושים.

תגובות