top of page

ספר מורכב: מה הופך ספר למורכב, ומה זה עושה ללוח הזמנים ולמחיר

21 באוק׳
זמן קריאה 5 דקות

התשובה הקצרה: ספר מורכב הוא לא ספר קשה לקריאה ולא ספר ארוך במיוחד. זה ספר שבנוי מיחידות שחוזרות ומעמודים מיוחדים במקום מטקסט רץ, למשל מחברת כתיבה מודרכת, יומן, ספר עבודה, ספר מתכונים או ספר מקצוע עם טבלאות והערות. ההבדל המעשי פשוט: בספר של טקסט רץ רוב העבודה היא עימוד, ובספר מורכב רוב העבודה היא הכרעות מבנה שמתקבלות עוד לפני שהעימוד מתחיל. לכן הוא לוקח יותר זמן ועולה יותר, ולכן כדאי לזהות אותו בשיחה הראשונה ולא באמצע הדרך.

מה זה בכלל ספר מורכב?

המילה ״מורכב״ נשמעת כמו שיפוט, ולכן כדאי לפרק אותה. היא לא אומרת שהספר כבד, לא אומרת שהוא גדול, ולא אומרת שהוא פחות או יותר טוב מרומן. היא מתארת מבנה.

ברומן יש בפועל סוג עמוד אחד. יש שער, יש פתיח, יש עמוד פתיחת פרק, ומשם והלאה כל העמודים הם אותו עמוד: טקסט רץ בתוך תיבת טקסט אחת. ברגע שהוחלט על הגופן, על גודל השורה ועל השוליים, העבודה היא לשפוך את כתב היד פנימה ולטפל בחריגות.

בספר מורכב זה לא המצב. יומן או מחברת מודרכת בנויים מיחידה שחוזרת עשרות או מאות פעמים, ובין היחידות יושבים עמודים מיוחדים: פתיחה, הסבר, תחנת ביניים, סיכום, עמוד בעלות, עמוד קרדיטים. ספר עבודה וספר פעילות עובדים אותו דבר. ספר מתכונים גם. ספר מקצוע עם טבלאות, הערות צד ומקורות גם הוא נופל לקטגוריה הזאת, גם אם הוא נראה מבחוץ כמו ספר טקסט רגיל.

להלן חמשת הסימנים שאני בודקת בעצמי בשיחה הראשונה, לפני שאני נותנת הערכת זמן או מחיר.

סימן ראשון: כמה סוגי תוכן יש בספר?

זה המספר הראשון שאני סופרת, והוא מנבא כמעט את כל השאר.

סוג תוכן הוא כל עמוד שדורש הכרעה עיצובית משלו. ברומן המספר הזה הוא אחד או שניים. במחברת כתיבה מודרכת שבניתי השנה היו שלושה עשר סוגי תוכן שונים: עמוד משימה יומי, עמוד כתיבה בשורות, עמוד שרבוט בנקודות, עמוד תחנה, עמודי טקס, פתיחה, סיום, קרדיטים ועוד. כל אחד מהם היה החלטה נפרדת, ולא גרסה של ההחלטה הקודמת.

אם אתם לא יודעים כמה סוגי תוכן יש בספר שלכם, זו השאלה הראשונה שכדאי לענות עליה. אפשר לעשות את זה בלי מעצבת: לעבור על כתב היד ולסמן כל עמוד שנראה אחרת מקודמו. המספר שיוצא הוא המספר שמנהל את הפרויקט.

סימן שני: מהי היחידה שחוזרת?

ספר מורכב כמעט תמיד בנוי סביב יחידה אחת שחוזרת. יום, שבוע, תרגיל, מתכון, פרק עבודה, פריט בקטלוג.

הנקודה שחשוב להבין היא שההחלטה על יחידה אחת היא ההחלטה על כולן. ברגע שהוכרע מה קורה ביחידה אחת, הוכרע מה קורה במאה. באותה מחברת, ההחלטה ש״יום הוא ארבעה עמודים״ ולא שניים הקפיצה את הספר מ-230 עמודים ל-436. זו לא הייתה החלטה על עיצוב, זו הייתה החלטה על מוצר, והיא שינתה את עובי השדרה, את משקל הספר, את מפרט הדפוס ואת העלות.

בספר מתכונים היחידה היא המתכון, והשאלה היא אם הוא יושב על עמוד אחד, על כפולה, או על אורך משתנה. שלוש התשובות מייצרות שלושה ספרים שונים לגמרי, ושלושה תקציבים שונים.

לכן ההכרעה הזאת נסגרת ראשונה, ולא אחרי שמעמדים שלושים עמודים ורואים איך זה מרגיש.

סימן שלישי: המספרים מחושבים, לא נספרים

בספר של טקסט רץ מספור העמודים הוא עניין טכני. בספר מורכב הוא נוסחה.

כשהיחידה קבועה, מספר העמוד של יחידה מסוימת נגזר ממספר היחידה ומכמות עמודי המקצב שקדמו לה. במחברת ההיא החישוב היה פשוט לכתוב ומסוכן לשכוח: עמוד הפתיחה של יום מסוים נקבע לפי מספר היום ולפי כמה עמודי תחנה כבר עברו לפניו. כל שינוי קטן ביחידה מזיז את כל הספר.

מה שמסתבך בעקבות זה הוא ההפניות הפנימיות. משפט כמו ״השוו למה שכתבתם בעמוד 6״ הוא נכון רק כל עוד עמוד 6 הוא באמת אותו עמוד. אחרי שינוי מבני אחד הוא כבר לא, וההפניה הזאת נשארת בטקסט ומטעה את הקורא. בספר כזה כל הפניה פנימית נגזרת מהנוסחה ונבדקת מחדש אחרי כל שינוי, לא פעם אחת בסוף.

סימן רביעי: למה ההיקף חייב להתחלק בארבע?

הדפוס לא מדפיס עמודים בודדים אלא גיליונות שמקופלים לקונטרסים, ולכן מספר העמודים הסופי של ספר חייב להתחלק בארבע. זה נכון לכל ספר, וברוב הספרים זה לא נושא לשיחה.

בספר של טקסט רץ הפתרון הוא טריוויאלי: מוסיפים עמוד ריק או שניים בסוף ואיש לא שם לב. בספר מורכב אין עמוד שאפשר להוסיף בלי שהוא יגיד משהו, כי כל עמוד שייך למבנה. להוסיף ארבעה עמודים פירושו להוסיף יחידה שלמה, או עמוד טקס, או עמוד שרבוט שמוצדק בפני עצמו. לפעמים ההפך: צריך לוותר על יחידה.

זו אחת הסיבות שאני מעדיפה לדעת את ההיקף המדויק לפני העימוד ולא תוך כדי. התאמה של ההיקף בסוף התהליך היא עבודה חוזרת על כל השרשרת, וההחלטה הזאת זולה בהתחלה ויקרה באמצע.

סימן חמישי: כמה היררכיות יושבות על אותה כפולה?

טקסט ראשי, הערה בצד, מקור, כיתוב לדימוי, טבלה, ציטוט, מספר שלב. כל אחד מאלה הוא היררכיה.

כל עוד נפגשות שתיים בכפולה, הדבר מסתדר מעצמו. ברגע שארבע או חמש נפגשות באותה כפולה, צריך מערכת: סגנון פסקה וסגנון תו לכל רכיב, עמוד בסיס לכל סוג עמוד, וצבעים שמוגדרים בשם ולא נבחרים מחדש בכל פעם. בלי המערכת הזאת הספר נראה אחיד בעשרים העמודים הראשונים ומתחיל להתפרק אחר כך, וההתפרקות הזאת כמעט תמיד מתגלה בהגהה האחרונה, כשהכי יקר לתקן.

בספרי מקצוע זה הסימן השכיח ביותר. הם נראים מבחוץ כמו ספר טקסט, ובפנים הם מכילים חמש היררכיות שנפגשות שוב ושוב.

מה זה עושה ללוח הזמנים?

בספר של טקסט רץ ההחלטות נגמרות מוקדם, ואחריהן מגיע חלק ארוך ושקט של עימוד. בספר מורכב זה מתהפך.

אני עובדת בשיטה אחת: לכל סוג תוכן אני מגישה שתיים או שלוש אפשרויות מרונדרות, עם שם קצר ושורת הסבר לכל אחת, ורק אחרי שבחרתם אני עוברת לסוג הבא. שלושה עשר סוגי תוכן הם כשלושים הדמיות, לפני שהעימוד בכלל התחיל.

זה נשמע ארוך, והוא באמת ארוך יותר בהתחלה, אבל הוא חוסך את הסיבוב שבו מעמדים מאה עמודים ואז מגלים שהיחידה לא עובדת. הקצב שצריך לתכנן אליו הוא לא ״כמה זמן לוקח העימוד״ אלא ״כמה זמן לוקחות ההכרעות״, והחלק שתלוי בכם הוא זמן התגובה שלכם לכל סבב.

ולמה ספר מורכב עולה יותר?

כאן נמצא ההסבר האמיתי לפער במחיר, והוא לא מה שרוב האנשים מניחים.

ההנחה הרווחת היא שספר עולה לפי מספר עמודים. זה נכון חלקית בספר של טקסט רץ, ולא נכון בספר מורכב. בסטודיו שלי התעריף נקבע לפי סוג העבודה ולא לפי גודל הפרויקט: עימוד, תיקונים וסגירה לדפוס הם ביצוע לפי חוקה שכבר נקבעה, ולכן הם התעריף הנמוך. אפיון, קונספט, הכרעות מבנה וניהול הפקה הם התעריף הגבוה, כי הם שיקול דעת ולא ביצוע.

ספר מורכב לא מתייקר כי יש בו יותר עמודים. הוא מתייקר כי חלק גדול מהשעות עובר מביצוע להכרעה. פירוט מלא של מה שנכנס למחיר ואיך הוא נבנה נמצא בפוסט על כמה עולה לעצב ולעמד ספר.

התוצאה המעשית היא שההפרש במחיר בין שני ספרים באותו מספר עמודים יכול להיות גדול מאוד, וזה לא תמחור שרירותי אלא שיקוף של הרכב העבודה.

מה כדאי להכריע עוד לפני שמתחילים?

ארבע שאלות, ואפשר לענות עליהן לבד לפני שפונים לאיש מקצוע:

  1. כמה סוגי עמוד שונים יש בספר? לעבור על כתב היד ולסמן.

  2. מהי היחידה שחוזרת, וכמה עמודים היא תופסת? זו ההחלטה היקרה ביותר בספר.

  3. כמה יחידות יהיו בסך הכול? מכאן נגזר ההיקף, ומההיקף נגזר הדפוס.

  4. מי מחליט מה נכנס לכל יחידה? בספר מורכב התוכן והעיצוב לא מופרדים, ולכן ההכרעה הזאת צריכה שם.

אם אתם בתחילת הדרך ועוד לא בטוחים מה הספר שלכם, שווה לקרוא גם את שישה דברים שצריך לדעת לפני הפקת ספר, שעובר על התהליך כולו לפי הסדר.

שורה אחרונה

״מורכב״ זו לא מחמאה ולא אזהרה, זה תיאור מבנה. ברגע שיודעים מראש כמה סוגי תוכן יש בספר ומה היחידה שחוזרת בו, אפשר לבנות לוח זמנים אמיתי ומחיר אמיתי, במקום לגלות את שניהם באמצע הדרך.

אתם מחליטים מה הספר עושה, ואני דואגת שהמבנה יחזיק. לשיחת ייעוץ ראשונית וללא התחייבות, שלחו הודעה ונדבר.

תגובות


bottom of page