עותקי חובה: מה צריך למסור לספרייה הלאומית אחרי שהספר יוצא לאור?
הספר ירד מהדפוס. הקרטונים בסלון, הריח עוד באוויר, ואתם סוף סוף מחזיקים אותו ביד. ואז מישהו שואל: "שלחתם כבר לספרייה הלאומית?"
רוב הסופרים שאני מלווה שומעים על החובה הזאת בפעם הראשונה אחרי שהספר כבר מודפס. לפעמים זה בסדר גמור, ולפעמים זה מאוחר מדי, כי חלק מהחובות האלה משפיעות על מה שמודפס בתוך הספר ואי אפשר לתקן אותן אחרי הדפוס.
אז בואו נעשה סדר. הפוסט הזה מרכז את כל מה שהחוק הישראלי מחייב סופר שמוציא ספר בהוצאה עצמית, כמה זה עולה, ומתי בדיוק לעשות כל דבר.
התשובה בקצרה
שני עותקים לספרייה הלאומית, בחינם, תוך 30 יום מיום שהספר יצא לאור.
עותק לספריית הכנסת בתמורה לרבע ממחירו הקטלוגי, ועותק לגנזך המדינה רק אם ביקשו אותו.
החובה חלה מ-50 עותקים ומעלה. הדפסתם 30 עותקים למשפחה? החוק לא חל עליכם.
חייבים להדפיס בתוך הספר את שנת ההוצאה, שנת ההדפסה, ואת שם המדפיס והמוציא לאור. זה הסעיף שצריך לטפל בו לפני הדפוס.
מסת"ב ודאנאקוד הם סיפור אחר לגמרי, והם לא חלק מהחובה הזאת.
מה זה עותקי חובה, ולמה זה בכלל קיים
המדינה מנהלת ארכיון של כל מה שנכתב ויוצא לאור בה. זה התפקיד של הספרייה הלאומית, והחוק שמסדיר את זה נקרא חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000.
הרעיון פשוט: ספר שיצא לאור בישראל צריך להישמר גם בעוד מאה שנה, גם אם ההוצאה נסגרה, גם אם הסופר כבר לא כאן, וגם אם כל שאר העותקים אבדו. אחד משני העותקים שאתם שולחים עומד לרשות הציבור לעיון, והשני נשמר בתנאי אחסון מיוחדים.
זה נשמע בירוקרטי, ואפשר גם להסתכל על זה אחרת: זה הרגע שבו הספר שלכם נכנס רשמית לתרבות הישראלית. מבחינתי זה אחד השלבים היפים בהפקה.
שני עותקים לספרייה הלאומית
זו החובה המרכזית, וזו היחידה שכולם מכירים.
החוק אומר שמכל ספר שיוצא לאור בישראל יימסרו בלא תמורה שני עותקים, שלמים ותקינים, כפי שהוצעו לציבור. כלומר: לא טיוטה, לא קובץ, לא עותק פגום שנשאר מהדפוס. בדיוק הספר שאתם מוכרים.
כמה עותקים | שניים |
עלות | ללא תשלום. אתם רק מממנים את המשלוח |
תוך כמה זמן | 30 יום מיום ההוצאה לאור |
ממתי חלה החובה | הדפסה של 50 עותקים ומעלה |
לאן | הספרייה הלאומית, מחלקת קליטה, קפלן 1, ירושלים |
אפשר לשלוח בדואר רשום או למסור ידנית בבניין הספרייה בירושלים. הנוהל המדויק והפרטים לשליחה דיגיטלית מתעדכנים מדי פעם, ולכן שווה לפתוח את עמוד ההפקדה הרשמי של הספרייה הלאומית לפני שאתם שולחים.
שימו לב לסף. אם הדפסתם ספר זיכרון משפחתי ב-30 עותקים, החוק לא חל עליכם. מ-50 עותקים ומעלה, כן.
ספריית הכנסת וגנזך המדינה: שתי החובות שכמעט אף אחד לא מכיר
כאן מתחיל החלק שגם מדריכים מקצועיים מפספסים או מדייקים בו חלקית.
ספריית הכנסת זכאית לעותק אחד, אבל לא בחינם. החוק קובע שהיא משלמת עליו עשרים וחמישה אחוזים מהמחיר הקטלוגי של הספר. כלומר זו לא הוצאה שלכם, זו מכירה במחיר מוזל. זה חל על פרסומים שדרושים לעבודת הכנסת, לא על כל ספר.
גנזך המדינה זכאי לעותק אחד בחינם, אבל רק על פי בקשתו, ורק לספרים מודפסים על נייר. זאת אומרת שאתם לא צריכים לשלוח לשם ביוזמתכם. אם יפנו אליכם, תדעו למה.
ההבדל הזה חשוב: חובה יזומה אחת (הספרייה הלאומית) ושתי זכאויות שמופעלות לפי דרישה. ראיתי לא מעט סופרים ששלחו ארבעה עותקים לארבעה מקומות בלי צורך.
ציון הפרטים: מה חייב להיות מודפס בתוך הספר
זה החלק שהכי חשוב לי שתקראו, כי הוא היחיד שאי אפשר לתקן אחרי הדפוס.
לאותו חוק יש סעיף שני, ופחות מדברים עליו: חובת ציון הפרטים. כל ספר שיוצא לאור בישראל חייב לשאת בתוכו, בתחילתו או בסופו, את הפרטים האלה:
השנה שבה הוצא לאור
שנת ההדפסה
שמם ומענם של המדפיס והמוציא לאור
בהוצאה עצמית, המוציא לאור הוא אתם. השם והכתובת שלכם, או של העסק שלכם, הם מה שנכנס לשם.
בפועל הפרטים האלה יושבים בעמוד אחד ספציפי, שנקרא עמוד הזכויות או הקולופון, ובדרך כלל הוא העמוד השני או השלישי בספר. זה עמוד שנראה שולי, והוא בעצם המקום שבו הספר מצהיר מי אחראי עליו.
וכאן זה נפגש עם העיצוב. עמוד הזכויות הוא חלק מעימוד הספר, והוא נבנה יחד עם שאר החומר המקדים: שער, שער משנה, הקדשה, תוכן עניינים. כשההפקה מנוהלת בסדר הנכון, הפרטים האלה נאספים לפני שיורדים לדפוס ולא אחריו. כשלא, מגלים את החוסר כשהספר כבר ארוז בקרטונים, והפתרון היחיד הוא מדבקה או הדפסה חוזרת.
ומה עם מסת"ב ודאנאקוד?
שאלה טובה, והתשובה הקצרה היא שהם לא חלק מהחובה החוקית הזאת.
מסת"ב (ISBN) הוא מספר הזיהוי הבינלאומי של הספר. הוא נדרש להפצה בחו"ל, למכירה באמזון ולרישום בקטלוגים בעולם.
דאנאקוד הוא מספר הזיהוי שרשתות הספרים בישראל עובדות איתו. בלעדיו סטימצקי וצומת ספרים לא יכולות למכור את הספר.
עותקי חובה הם חובה חוקית כלפי המדינה, והיא קיימת גם אם אין לספר אף אחד משני המספרים.
אפשר להוציא ספר עם עותקי חובה ובלי מסת"ב, ואפשר גם ההפך. הם פשוט לא אותו עולם.
הרחבתי על שני המספרים, כמה כל אחד עולה ואיך משיגים אותם, בפוסט נפרד: מה זה ISBN ומה זה דאנאקוד, ואיזה מהם הספר שלכם צריך.
כמה זה עולה? העלויות המעודכנות
מה | עלות | הערה |
|---|---|---|
שני עותקים לספרייה הלאומית | ללא תשלום | אתם מממנים רק את המשלוח |
עותק לספריית הכנסת | הכנסת משלמת 25% מהמחיר הקטלוגי | לא הוצאה שלכם |
עותק לגנזך המדינה | ללא תשלום | רק לפי בקשה |
מסת"ב בודד | 160 ₪, או 195 ₪ כולל קובץ ברקוד | דרך המרכז לספריות וספרות בישראל |
מסת"ב, שירות מזורז | תוספת 50 ₪ | יומיים במקום חמישה ימי עסקים |
חבילת 10 מסת"ב | 1,125 ₪ עם ברקוד, 1,035 ₪ בלי | רלוונטי למי שמתכנן סדרה |
דאנאקוד | כמה עשרות שקלים לקוד בודד | חברת דאנאקוד לא מפרסמת מחירון פומבי |
מחירי המסת"ב נכונים למחירון הרשמי של המרכז לספריות וספרות בישראל נכון לאוקטובר 2026. שווה לוודא באתר לפני שמזמינים, כי מחירונים משתנים.
לוח זמנים: מתי עושים מה
בזמן העימוד, לפני הדפוס. אוספים את פרטי ציון הפרטים ומטמיעים אותם בעמוד הזכויות. אם צריך מסת"ב או דאנאקוד, מזמינים עכשיו, כדי שהברקוד ייכנס לעיצוב הכריכה ולא ידבק עליה אחר כך.
בבדיקת העתק שמש. מוודאים שהפרטים מופיעים, שהברקוד סריק ושלא נשמטה שנה.
אחרי הדפוס, תוך 30 יום. שולחים שני עותקים לספרייה הלאומית.
אם פנו אליכם מספריית הכנסת או מגנזך המדינה, נענים.
שלוש טעויות שכדאי להכיר לפני שתעשו אותן
לגלות את חובת ציון הפרטים אחרי הדפוס. זו הטעות היקרה מבין השלוש, כי התיקון היחיד שלה הוא מדבקה או הדפסה מחדש. היא גם הכי קלה למניעה: הפרטים נאספים בשלב העימוד, כמו כל שאר החומר המקדים.
לחשוב שעותקי חובה מגנים על זכויות היוצרים. הם לא. זכויות היוצרים שלכם קיימות מעצם הכתיבה, וההפקדה בספרייה היא רישום וארכיון, לא הגנה משפטית. אותו דבר נכון גם לגבי מסת"ב.
לשלוח לכולם ליתר ביטחון. שני עותקים לספרייה הלאומית, וזהו. ספריית הכנסת וגנזך המדינה פועלים לפי בקשה, ואין סיבה לתרום ארבעה עותקים מהמלאי שלכם בלי שביקשו.
שאלות נפוצות
כמה עותקים צריך להפקיד בספרייה הלאומית?
שניים, בחינם, תוך 30 יום מיום שהספר יצא לאור.
זה חל גם על ספר שהדפסתי ב-40 עותקים למשפחה?
לא. החובה חלה על הדפסה של 50 עותקים ומעלה.
מה קורה אם לא מפקידים?
החוק מגדיר את זה כעבירה שדינה קנס. בפועל האכיפה נדירה, אבל הספר פשוט לא נכנס לארכיון הלאומי ולקטלוג של הספרייה, ולכן גם לא יימצא שם לעולם.
זה חל גם על ספר דיגיטלי?
החוק מתייחס גם לפרסומים שאינם מודפסים על נייר, והנוהל להפקדת ספר דיגיטלי מתנהל מול הספרייה ישירות. שווה לבדוק מולם לגבי הפורמט הספציפי שלכם.
מי אמור לטפל בזה, אני או הסטודיו?
המשלוח עצמו פשוט ורוב הסופרים עושים אותו בעצמם. מה שכן קריטי שיטופל בזמן ההפקה הוא ציון הפרטים בעמוד הזכויות, כי זה חלק מהעימוד. כשאני מלווה הפקה, זה נסגר לפני הדפוס.
אפשר להפקיד ספר שיצא לפני כמה שנים?
כן. אין מניעה למסור עותקים גם באיחור, והספרייה תקלוט אותם.
הצד הפורמלי של הוצאת ספר הוא לא החלק המרגש, אבל הוא החלק שקובע אם הספר שלכם קיים גם מחוץ לקרטונים בסלון. רובו פשוט, בתנאי שיודעים עליו בזמן.
אם יש לכם ספר בדרך והשאלות האלה הן רק אחת מכמה, בואו נדבר. אני מלווה סופרים לאורך כל שלבי ההפקה, מהקובץ ועד המדף, וההחלטות נשארות אצלכם.
שווה לקרוא גם: המדריך המלא להוצאה עצמית בישראל, כל השלבים לפי הסדר.
תגובות